ההבדל בין קורלציה לסיבתיות, והקשר שלו להשקעות שלנו

רבים מן המשקיעים מסיקים פעמים רבות מסקנות לגבי השקעתם מקשר לכאורי של סיבה ותוצאה. הסיבה לכך היא, פעמים רבות, התעלמות מן ההבדל החמקמק בין קורלציה לבין סיבתיות.

66042407_10218286397405008_6075152822679109632_o.jpg

קורלציה משמעה מתאם, התאמה, בין אירוע א' לבין אירוע ב'. למשל, ירד גשם והיה קר. עצם העובדה שירד גשם כשהיה קר, לא אומרת שירד גשם בגלל שהיה קר, אלא שיש קשר חיובי בין הגשם לבין הקור, מתאם מסוים. כש-א' קרה גם ב' קרה. סיבתיות לעומת זאת היא קשר של סיבה ותוצאה. בקשרים סיבתיים המילה החשובה היא בגלל. למשל, לא סתם ירד גשם כשהיו עננים בשמים, אלא ירד גשם בגלל שהיו עננים בשמיים.

רבים מכירים את ההבחנה דרך המשפט "גם שעון מקולקל צודק פעמיים ביום". הרעיון הוא שהעובדה ההכרחית ששעון מכני צודק פעמיים ביום לא אומרת שהוא לא מקולקל, משום שמדובר בקורלציה בלבד ולא בקשר סיבתי שנובע מהיותו שעון מתפקד.

איך כל זה קשור להשקעות? פשוט משום שמשקיעים רבים, בעיקר משקיעים מתחילים, מקישים באופן אוטומטי קשר של סיבתיות בין שני מאורעות, גם כאשר מתקיימת ביניהם לא יותר מקורלציה. נניח לשם הדוגמה שיזם הקים פרויקט והפיק למשקיעים תשואה מעולה של 10% לשנה. האם ניתן להסיק מכך שהיזם הוא יזם מוצלח? הסתכלות כזו היא הסתכלות שגויה, או לכל הפחות חלקית ביחס התמונה הכוללת. התשובה לשאלה אם מדובר ביזם מוצלח תלויה בשאלה אם ההצלחה שלו קורלטיבית לשוק או שהתקיימה סיבתיות אמיתית. אם, למשל, ההשקעה בוצעה בשוק שעלה 10% באותה שנה, אזי אין מדובר בבשורה מיוחדת. הצלחת ההשקעה היא קורלטיבית בלבד, והיא אינה מעידה גדולות ונצורות על היזם. לכל היותר ניתן להסיק שהיזם לא "פקשש". הדבר מקבל משנה תוקף במצב שבו השוק עלה 15% באותה שנה. במצב זה ודאי שלא ניתן לזקוף לזכות היזם כל הצלחה - ניתן היה לרכוש נכס, "לשבת" בשוק בלי להיכנס להרפתקאה יזמית, ולהצליח יותר מאשר היזם. אם, לעומת זאת, השוק עלה פחות מ-10% באותה שנה, אזי אותו רכיב של עלייה עודפת, כלומר הפער שבין 10% לבין העליה הכללית בשוק, ייוחס כהצלחה סיבתית לאותן יזם ספציפי. למשל, אם השוק הרלוונטי עלה 6% והיזם הצליח להפיק 10% על ההשקעה המסוימת, נראה שלפנינו קורלציה של 6% וסיבתיות של 4% תשואה עודפת שניתן לזקוף לזכות ליזם.


כמשקיעים כדאי לדעת לנקות את "רעשי הרקע" ולהבחין בין קורלציה לבין סיבתיות, ולהתבסס קשרים סיבתיים בלבד לצורך הערכת יזמים. איך עושים זאת? צריך לבצע "בידוד משתנים". כלומר לבודד את המשתנים בהשקעה שמוצעת לנו ולבדוק אותם אחד אחד. למשל, אם מספרים לנו על השקעה קודמת שהניבה תשואה גבוהה, עלינו לבדוק את תפקוד השוק באופן כללי באותו זמן נתון. אם היזם שמולנו מספר על רקורד עתיר הצלחות, עלינו לבדוק האם הוא פעל גם בתקופה שבה השוק כולו ירד, ולבחון אם שרד את התקופה המשברית בשוק, וכיוצא באלה.




הצטרפו לעמוד הפייסבוק של Investmart Israel ותהנו מתכנים איכותיים ומידע שוטף על עולם ההשקעות והנדל"ן על בסיס יומי.

 |